על אגדת תוכנה שקרתה באמת
סביר להניח כי רבים מקוראי הסיפור על מֵל לא יבינו אותו. המכשלות רבות: הטכנולוגיות ושפות התכנות המתוארות בו כבר חלפו מן העולם, וממילא להבנת הסיפור נדרשת היכרות עם מבנה המחשב, עם שפות ושיטות תכנות ועם ההיסטוריה של ראשית עידן המחשב, אשר עדיין, ברובה, בלתי מתועדת. בנסיבות כאלה, כאמור, יש לשער שקריאה בסיפור הזה עשויה לעורר תחושה של אי נחת ביחס לידע שהכותב מניח אצל קוראיו. ובכל זאת, הוא נולד מתוך התרוממות רוח גדולה לנוכח זיכרון ישן של נוכחות אצילה במפגש בין אדם, שפה ומכונה. התרוממות רוח מעין זו, על אף תלותה בידע טכני מורכב, היא ״התוצאה הרצויה״ בקריאת הסיפור. על כן, לכשתתעורר אי נחת כזו לנוכח התהום הפעורה בין סיפור האגדה שלפנינו לבין יכולתנו, כקוראים מן השורה, להבין את הדברים האמורים בה – ראוי לזכור שזהו לא שיר ולא סיפור, אלא פוסט ישן נושן, שריד רשת מוקדם, שנולד כדי להרביץ תורה בדור הפחזות הטכנולוגית המתעורר בשנות ה-80. עם השנים נשתמר הסיפור ברשת, חבוי באור היום, נגלה למעטים, עד שהפך לאגדת רשת עלומה.
הסיפור
הסיפור מתאר מפגש בין שני מתכנתים צעירים: המחבר אד ניית׳ר, ומל, בסוף שנות ה-50 בלוס אנג׳לס, בחברה שייצרה מחשב אלקטרוני מדור ראשון. במרכז הסיפור נמצא משחק בלאק ג׳ק שמל תיכנת לפני כ-60 שנים. המשחק הפך במהירות להצלחה גדולה, שימש כתוכנת הדגל של החברה, גרר תשואות בהדגמות פומביות בתערוכות מחשבים ואף הביא סטודנטים למדעי המחשב לערוך אירועים של משחקי קלפים דיגיטליים בחדרי המחשבים של.MIT כאשר מל עזב את החברה על רקע משבר ערכי מתמשך, אד נאלץ לצלול אל נבכי הקוד של משחק הבלאק ג׳ק על מנת לבצע שינוי קטן שדרשה מחלקת השיווק, ונשאב אגב כך אל מסע בלשי המבקש לגלות איזו תמונה בהירה בתוך הקוד של מל, אך מוצא במקומה קוד מבוכי שבמרכזו לולאה אינסופית חסרת פשר, שלא עושה דבר. אט אט נאלץ אד לשנות את נקודת מבטו, עד שהתגלה לפניו הקסם. ״כשראיתי את האור״, יכתוב 30 שנים מאוחר יותר, ״כמעט הסתנוורתי״.
קל (מדי) לחשוב על הסיפור הזה כעל סיפור בין מתרסים, ״הטובים נגד הרעים״, ״גאון״ העומד לבדו מול ״תאגיד מרושע״, או אביר הטכנולוגיה הדוחה כל ניסיון להשחתה מוסרית אל מול טחנת הרוח האיתנה של גל הביג ביזנס המתעורר. עם זאת, זהו סיפור על הערכה קולגיאלית, על שינוי פרספקטיבה, על המפגש המנטלי בין מחשב לאדם, שניהם בני דור ראשון מסוגם, שניהם חסרי תקדים. מעבר לכך, בסיפור הזה מתקיים המתח הבסיסי של תככים ומזימות בין מנהלים, אנשי מכירות ואנשי תוכנה; משהו שמזכיר ברוחו קומיקס כמו XKCD אוDilbert , העוסקים ברגעי הנאיביות, ולעיתים אף הטיפשות היזומה, המתעוררים במסגרות ביורוקרטיות תחת מעטה של קידמה טכנולוגית מואצת.
פולקלור האקינג
הסיפור על מל הוא טקסט אפי בפולקלור ההאקינג, סוגה לא רשמית הכוללת מבחר אקלקטי ולא מבוטל של שרידים מהמרחב הדיגיטלי המוקדם, קרי שלושת העשורים הראשונים מראשית עידן המחשב ועד לייצור ולשיווק מסחרי של מחשב אישי ולידתה של הרשת בת זמננו (1950-1983~). סיפורי פולקלור האקינג הם סיפורי מעשייה אנקדוטליים שנכתבו ופורסמו במדיום דיגיטלי חדיש ומתעורר (דאז) המתעדים אירועים ומקרים שונים מחזית מהפכת המחשוב, בהם קונפליקטים ערכיים, הומניים, כלכליים ואחרים, בין אינדיבידואלים, מערכות והדמות החדשה על במת העולם – המחשב. הטקסטים האלה נכתבו ברובם בידי אנשי תוכנה במוסדות אקדמיים וממשלתיים, והם מתארים רגעים שבהם מיטשטש הגבול בין לוגיקה וקסם.
במסגרת הזו, הסיפור על מל הוא הטקסט הנרחב ביותר שנשתמר, ובו מפורט רגע בריאת ההייטק, תקופה שכמעט אין לה תיעוד או שריד, ושממנה התפתחה באופן ישיר התרבות הדיגיטלית בת זמננו. המתח הבסיסי המתואר בסיפור אולי התעצב לאורך השנים, אך מהותו נשמרה – בין טהרנות של כותב תוכנה, המדבר את שפת המכונה ולפיכך מייצג אותה, לבין עולם עסקי מתפתח, המעודד חופש מחשבתי ופריצת דרך מחד, ומאידך מעמיד דרישה בלתי מתפשרת לתקתוק קצבי של גחמותיו עד לשביעות רצונו הבלעדית; זהו סיפור של מאבק על סגנון, ועל הלגיטימיות של סגנון עצמאי, המבקש לפרוץ את גבולות השפה ואת הנורמות המקובלות, מתוך הכרה באפשרות החדשה, ובחתירה לשלמות פנימית, כפי שהוא רואה לנכון.
הסיפור הזה מעמיד דלת לעולם ישן ומיושן שבו חושל, ביט אחר ביט, עולמנו אנו. ככל שנוקפות השנים תופס הקיום הממוחשב עוד ועוד חלקים בחיינו; הפרספקטיבה האצורה ב״סיפור על מל״ שייכת לעולם שבו מתעורר לראשונה הקשר בין החיים עצמם לבין המחשב, באופן ספונטני, לא מבוקר, חד כמו ברק, וכמוהו גם רגעי, מסנוור ונעלם, ומותיר אחריו רעם מתמשך המרעיד את אדוות התקיימותנו הדיגיטלית עד היום.
מחקר ותרגום
במהלך העבודה על תרגום הסיפור חזרתי שוב ושוב לשאלות רבות שנותרו ללא מענה ולתדהמתי נדמה שאפילו לא נשאלו קודם לכן: מתי בדיוק התרחש הסיפור? היכן? מה קרה אחרי? מה קרה לפני? ושאלת השאלות – איפה מל, והאם קרא את הסיפור? כמו כן, על אף שלימים התברר כי שמו המלא הוא מל קיי, לא נודע דבר נוסף על אודותיו. שאלות בלתי פתורות אלה והמסתורין סביב דמותו של מל גררו אותי למחקר נוסף.
אחד הפרטים המשמעותיים שביקשתי להבהיר (תחילה לעצמי) הוא אמיתות הסיפור ואמיתות זהותו של מל. כיום אני משוכנע במאת האחוזים שזהו לא משל ולא צ׳יזבט אלא תיעוד נאמן, ומל – שנולד בשם מלוין קורניצקי (1931-2018), אכן היה חי וקיים. מל נולד למשפחה יהודית בברוקלין, בילדותו עבר עם משפחתו לקליפורניה ובמהלך חייו שינה את שמו פעמיים (מלוין קורניצקי > מלוין קיי > מל קיי), אולי על מנת להצניע את יהדותו מטעמיו שלו, ואולי כדי שיוכל, כמו כוכב של ממש, להבריק בשמי סצנת הטכנולוגיה של החוף המערבי, ולהיעלם. במסע בלשי משל עצמי חקרתי את עקבותיו המטושטשים של מל והעליתי בחכתי סיפורים רבים הקשורים, בדרגה כזו או אחרת, לרשת האירועים הכללית.
דווקא סיפורו הלא מסופר של מל ריתק וסיקרן אותי – הנה מתכנת חסר תקדים, טכנולוג ״פרהיסטורי״ בעל אינטואיציה של רב-מאג, אינטואיטיבי וחד, שפיתח שפה ובא בה לידי ביטוי אבסורדי ומבריק, המתרחש בקוד, מבעד לפעולת מכונה. מרגע שהחלקים הפועלים מתבהרים אי אפשר להכחיש את ערכו האסתטי של ברק זה. עולם ראשית המחשוב הוא עולם מרתק ונעלם, אך קצרה יריעתה של הקדמה זו. לשם כך יצרתי והעליתי לרשת את פרויקט ״לולאת מל״ לתיעוד והנגשת ההיסטוריה מאחורי האפוס, ביאור העובדות מאחורי הקסם וחקר עולמו הפרהיסטורי־דיגיטלי של מל.
במהלך תרגום הסיפור נדרשתי למאמץ רב כדי להשלים פערי ידע היסטוריים וטכנולוגיים, שכלל נבירה בארכיונים, ראיונות, אימות עובדות וקריאת מדריכי מחשבים ישנים. לכן גם צירפתי ביאורים בגוף הטקסט, על מנת להקל את קריאת הסיפור ואת הבנתו. עם הבאת תרגום הסיפור לדפוס, כולי תקווה שהוא ישמש כדלת כניסה לפולקלור ההאקינג גם עבור קוראי העברית הלא טכנולוגיים. עד כה, מעולם לא נדון הסיפור בהקשר ספרותי. פרסומו בכתב עת לספרות הוא צעד חסר תקדים בהיסטוריה של הסיפור.
תודות
תודה גדולה לדוד פרנקל, שותפי לתרגום הסיפור ולפרויקט ״לולאת מל״, שלפני כעשור הניח בידי את הסיפור וציווה: ״קרא!״. בתרומתו לפענוח הטכנולוגיות ושפות התכנות העתיקות, והבנת רוח ״המתכנת האמיתי״, האיר דוד את עיניי שוב ושוב, הן כקורא והן כמתרגם, ואיפשר לאפוס הזה, על חלקיו המאובקים ביותר, לבוא לידי תרגום ולהיפרש לפניי כאגדה שהייתה באמת, אגדה על מתכנת אמיתי.